פסק דין
1.תאונת שרשרת התרחשה ביום 27/10/08 בעת שרכבו של התובע נסע בנתיבו ורכבו של הנתבע 4 , המבוטח ע"י הנתבעת 1, נסע בנתיב נגדי וסטה אליו. מאחורי רכבו של הנתבע 4 נסעה במורד הכביש הנתבעת 2, המבוטחת ע"י הנתבעת 3 ופגעה ברכבו של הנתבע 4.
2.הנתבעת 1, שלמה לתובע את נזקיו בסך של 12,027 ₪ והכחישה את אחריותה ליתר נזקיו לאור אחריותה של הנתבעת 2 לתאונה בפגיעתה ברכבו של הנתבעת 4, אשר נהדף לעבר רכבו של התובע.
3.פסק דין ניתן בהעדר התייצבות של הנתבע 4 ובוטל לבקשתו וכן, ניתנה רשות לתובע לתקן את כתב התביעה בהוספת הנתבעת 2, לאחר שנימצא כי לא נמסרו לו פרטים נכונים של רכבה ורק בשלב מאוחר יותר משנמחקה נתבעת אחרת שלא היתה רלוונטית לתביעה, עלה בידו לאתר את הנתבעת 2.
4.מעדויותיהם של כל הנהגים המעורבים בתאונה השתכנעתי כי הנתבעים 2 ו-4 אחראים לתאונה. הנתבע 4, הודה בפגיעתו ברכבו של התובע לאחר שהחליק בכביש הרטוב, וסטה לנתיב הנסיעה הנגדי, של התובע. כתוצאה מכך, נפגע רכבו בצד שמאל קדמי.
5. על פי העדויות, לאחר שהנתבע 4 והתובע היו מצויים מחוץ לרכבם ובטרם פונו באמבולנס, נשמע רעש של פגיעת רכב נוסף, הוא רכבה של הנתבעת 2. התובע, העיד ששמע חבטה חזקה עם פגיעתו של הנתבע 4 ברכבו וכתוצאה מהפגיעה נהדף רכבו הצידה. לדבריו, הוא שמע את רעש הפגיעה של רכבה של הנתבעת 2 , בהיותו כבר מחוץ לרכבו. הנתבע 4 , גם הוא העיד על הדיפת רכבו של התובע לצד שמאל, עקב פגיעתה של הנתבעת 2 ברכבו ועל רעש פגיעתה של הנתבעת 2 ברכבו, שקדם לו רעש בלימה.
6.הנתבעת 2 אישרה בעדותה כי היא פגעה ברכבו של הנתבע 4 עקב החלקה. לדבריה, היא משערת שהיה כתם סולר או שמן בכביש שנגרם עקב התאונה בפגיעתו של נתבע 4 ברכב התובע, באופן שגרם להחלקת רכבה לעברו. גרסתה, על קיומו של כתם שמן לא הוכחה והנהגים המעורבים האחרים, לא ראו כתם שמן כי אם העידו על כביש רטוב. הנתבעת 2 כאמור, הניחה כי היה כתם שמן, עקב התאונה (עמ' 6 שורות 5 31-32). אילו נשפך שמן על הכביש כתוצאה מהפגיעה הראשונה של נתבע 4, השמן אמור היה להימצא במקום האימפקט של התאונה ולא במורד הכביש לפני מקום התאונה. בנוסף, גם אילו עמדה הנתבעת 2 בנטל להוכיח קיומו של כתם שדמן, הרי שהיתה התרשלות מצידה בנסיעתה במהירות במורד, למרות שניתן היה להבחין ברכבים שמצויים בכביש (ראה: ע"א 446/82 בלדשווילי נ. אלג'ברין פד"י מ"ב (2) 737).
7.לפיכך, אני קובעת כי הנתבעת 2 אחראית גם היא לתאונה הואיל ולא האטה את רכבה עובר לתאונה בכביש הרטוב, והתעלמה מהימצאותם של שני הרכבים האחרים בכביש עקב התאונה. כתוצאה מכך, היא פגעה ברכבו של הנתבע 4.
8.הוכח כי הנתבעת 2 , לא הסיטה את רכבה כדי למנוע פגיעה ברכבו של הנתבע 4 ולדבריה, היא אבדה שליטה על הרכב. מכאן ניתן ללמוד כי היא נסעה במהירות, כפי שניתן גם ללמוד מנזקי רכבו של הנתבע 4 שנגרמו בין היתר בגין פגיעתה בו מאחור, ולא רק עקב פגיעתו ברכבו של התובע. בכך, הודתה הנתבעת 2 באומרה כי פגיעתה ברכבו של הנתבע 4 לא היתה קלה ולא ידעה לומר, אם כתוצאה מכך נהדף או לא נהדף, רכבו לעבר רכב התובע (עמ' 7 שורות 1-7). בנסיבות אלו, סביר אכן להניח כגרסת הנתבע 4 כי פגיעתה ברכבו, היה בה כדי להדוף אותו לעבר רכבו של התובע, ולהחמיר את נזקי רכבו של התובע.
9.לפיכך, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 4 בשיעור של 70% ולנתבעת 2 אחריות בשיעור של 30%.
10.בהתאם לקביעותי היה על הנתבעים 1 ו - 4 ,ביחד ולחוד, לשלם לתובע את נזקי רכבו בסך של 12,502 ₪. מששולם כבר תשלום ע"י הנתבעת 1 לתובע אני מחייבת אותה בתשלום נוסף לתובע בסך של 475 ₪ בלבד.
בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות 2 ו- 3 , ביחד ולחוד, בתשלום לתובע בגין נזקי רכבו בסך של 5,358 ₪.
11.התובע, זכאי לפיצוי בגין השבתת רכבו לצורך תיקון, משהוכח שהרכב שימש לעבודתו על פי אישור רו"ח, ובהתחשב בהוצאות בגין השימוש ובלאי. בהתאם לכך, אני מעמידה את הסכום על סך של 1,200 ₪ . לפיכך, היה על הנתבעים 1 ו- 4 ,ביחד ולחוד, לשלם לו סך של 840 ₪ בהתאם לשיעור האחריות כפי שקבעתי ומששילמה הנתבעת 1 כבר לתובע 341 ₪ בגין רכב זה, אני מחייבת אותה לשלם לו סך 499 ₪ בלבד.
הנתבעות 2 ו- 3 ישלמו לתובע בגין רכיב זה 360 ₪
12.התשלומים בסעיפים 10-11 לעיל, יישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד התאונה ועד ליום התשלום בפועל.
13.בהתחשב בקביעותי ובתשלומיה של הנתבעת 1 לתובע בגין עיקר נזקיו קודם להגשת התביעה, אין צו להוצאות כנגדה.
מנגד, לאור ההכבדה שנגרמה לתובע באי מסירת פרטים ע"י הנתבעת 2 מיד לאחר התאונה ובהתעלמותה ביחד עם הנתבעת 3 מאחריותה לתשלום פיצוי לתובע, אני מחייבת אותן, ביחד ולחוד, בתשלום פיצוי לתובע בגין ההכבדה והטרחה לרבות הוצאות משפט בסך של 600 ₪.
עותק פסק הדין ישלח לצדדים.
זכות לבקשת רשות ערעור, תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
ניתן היום, ז' תמוז תש"ע, 18 יולי 2010, בהעדר הצדדים.